<h1>שבלי הלקט סימן ע"ז</h1>
<h2>דף כא.</h2>
אבא מרי ר' אברהם הרופא זצ"ל הנהיג לומר בכל שבת ויום טוב כשמוציאין ספר תורה לקרות בו פסוקין שלשבחות אין כמוך באלהים יי', מלכותך מלכות כל עולמים, שמע ישראל, וכול' כסדר הכתוב בסידורים בשלשה רגלים עד יגדיל תורה ויאדיר. והיה הדבר נראה טורח ציבור וקשה בעיניהם על שינוי המנהג. ומצאנו סמך וסעד במסכת סופרים פרק י"ג המפטיר בנביא הוא פורש על שמע. באי זה שמע אמרו. בשמע שלספר תורה. היכי פתח. אשרי יושבי ביתך (תהלים ס"ד, ה'). ואחר כך עומד המפטיר ואומר אין כמוך באלהים יי' (שם פ"ו, ח'), מי כמוכה באלים יי' (שמות ט"ו, י"א), מלכותך מלכות כל עולמים וכול' (תהלים קמ"ה, י"ג), ואוחז התורה ואומר שמע ישראל (דברים ו', ד'), פסוק ראשון בנעימה, ואף העם עונין אחריו. וחוזר ואומר אחד אלהינו, ג' פעמים כנגד ג' אבות, ויש אומרים כנגד שלש קדושות, וצדקתך אלהים עד מרום וכול' (תהלים ע"א, י"ט). וצריך להגביה התורה בשמע ישראל ובאילו ג' ייחודים, ובגדלו ליי' אתי. ועוד צריך לומר על הכל יתגדל ויתקדש כול'. מיד גולל ספר תורה עד ג' דפין ומראה פני כתיבתו לעם לעומדים לימינו ולשמאלו ומחזרו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים ד', מ'). ועוד אומ' תורת יי' תמימה (תהלים י"ט, ח'). והמפטיר נותנו לחזן הכנסת, והוא קורא אחר התורה וכול'. הא למדת שמנהג טוב והגון הוא וקבוע מימי רבותינו ז"ל ואין להעבירו. מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל למה קורין בתורה שבעה. שאם יארע לו אונס לאדם שלא בא לבית הכנסת כל שבעת ימי השבוע ולא שמע ברכו יאזין מפי הקורין ז' פעמים ברכו ויוצא ידי חובתו. ואם אין בכנסת שבעה בני אדם היודעין לקרות עומדין היודעין וקורין שנים ושלשה פעמים עד שגומרין שבעה קריאות. וכבר הארכתי בזה בערוגה הראשונה הלכה ל"ו. ומותר להוסיף על שבעה הקוראין בתורה, כדתנן בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן. במסכת סופרים [פי"א] החזן שהוא קורא בתורה בשבת פחות מז' ושכח כסבור שקרא ז' יחזור ויקרא וימלא ז' קריאות. ואם קרא ודילג על פסוק ולא קראו, אם קרא י' פסוקין ואין הפסוק המדולג ביניהן, אינו חוזר במנחה ביום טוב. אבל בשבת אם שכח ועבר על הפסוק ואחר כך נודע לו, חוזר וקורא אפילו לאחר שהפטיר בנביא והתפלל מוסף. ומסתברא דבשיני ובחמישי אפילו אם קראו עשרה פסוקין (אין) מחזירין אותו כמו בשבת.
